<h1>שבלי הלקט סימן צ"ח</h1>
<h2>דף ו.</h2>
וחצר הפתוחים בו בתים והבתים הללו חלוקים בדיורין, אין להם לטלטל מן הבתים לחצר עד שיערבו, אבל מותרין לטלטל כלים ששבתו בחצר בכל החצר, שהרי היא מוקפת במחיצות. ומי הן הקרויין חילוק דיורין שיהו צריכין לערב. כדתניא האב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהן דיורין בחצר הרי הן כיחידים ואינן צריכין לערב. ותנן האחין שאוכלין על שולחן אביהן, פי' לא שאוכלין ממש, אלא מקבלין פרס מאביהן ואוכלין ושותין וישינים בבתיהן, אם אין עמהן דיורין אחרים אינן צריכים לערב, ואם יש עמהם דיורין אחרים שאוסרין זה על זה, מתוך שבני חצר אוסרין עליהן, אחין נמי אוסרין זה על זה וצריכין לערב. ואימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר, אבל אם היה העירוב בא אצלם אין צריכין לערב. ואם אוכלין כולן על שולחן אביהן ממש אע"פ שהן ישינין בבתיהן אין צריכין לערב, דקיימא לן מקום פיתא גורם, ואין אוסרין זה על זה. ואם היה לאחד מן השוק בית בחצר ואינו אוכל שם, שאין לו שם פת, אפילו אם ישן שם, אינו יכול לעכב בעירוב. ואם אוכל שם אפילו אינו ישן שם יכול לעכב.
